המושל של ירושלים גזר על היהודים "עליכם להתפלל שירד גשם ולא אתם מגורשים כולכם מירושלים" הימים ימי בצורת אין עננים ואין גשם והמושל מאשים את היהודים בצרה הזו . הרב מכנס את היהודים לתפילה וזעקה ומצווה עליהם להביא עימם מעילים ומטריות להגנה מפני הגשם שירד לאחר התפילה. רואה זאת הערבי שיהודים הולכים עם מעילים ומטריות ביום שמש כזה פורץ בצחוק אדיר, ומלגלג על הרב לעיני כל .הוא שומע את תפילתם הבוקעת רקיעים וממשיך לצחוק על היהודים. אך לפתע כאשר השמיים התמלאו בעננים וגשם עז החל לרדת הוא כבר לא צחק כל מה שהוא רצה זה להיות יהודי.